חלום פרעה — בראשית מ״א

פרק מ״א בספר בראשית מתאר את המפנה בחיי יוסף: מאסיר בכלא המצרי הוא עומד לפני פרעה, פותר את חלומותיו ומתמנה למשנה למלך. הרעיון המרכזי הוא שילוב בין תוכנית אלוהית ובין אמצעים ספרותיים המלווים את עליית יוסף, ובהם מוטיב הבור, מוטיב הבגד וריבוי הפעלים.

הוצאת יוסף מן הבור

לאחר פתרון חלומות שר המשקים ושר האופים, יוסף נשאר בכלא שנתיים נוספות, משום ששר המשקים שכח אותו. כאשר פרעה חולם חלומות שמטרידים אותו, שר המשקים נזכר ביוסף ומזכיר אותו לפני פרעה. כך מתחיל המעבר המהיר של יוסף מן הכלא אל הארמון.

הפסוק המתאר את הבאת יוסף משתמש בריבוי פעלים, כלומר שרשרת של פעלים עוקבים: פרעה שולח וקורא, יוסף מובא במהירות מן הבור, מתגלח, מחליף בגדים ובא לפני פרעה. הרצף מדגיש מהירות ודחיפות, ומבליט את השינוי החד במצבו.

במעבר זה בולטים שני מוטיבים מרכזיים בסיפורי יוסף. מוטיב הבור הוא נושא חוזר שבו מקום שפל נעשה נקודת מעבר לעלייה: יוסף הושלך תחילה לבור בידי אחיו, אחר כך ישב בבור הכלא, ומשם הוא עולה כעת לגדולה. מוטיב הבגד הוא נושא חוזר שבו הלבוש משקף את מעמדו של יוסף: כתונת הפסים סימנה את חיבת אביו, הסרתה סימנה את מכירתו, בגדי הכלא סימנו את שפלותו, והחלפת הבגדים עכשיו מסמנת את הכנתו למעמד חדש.

חלומות פרעה ופנייה ליוסף

פרעה חולם שני חלומות באותו לילה. בחלום הראשון הוא רואה שבע פרות בריאות ויפות העולות מן היאור ורועות באחו, ואחריהן עולות שבע פרות רעות ודקות בשר הבולעות אותן. בחלום השני הוא רואה שבע שיבולים טובות בקנה אחד, ואחריהן שבע שיבולים דקות ושדופות קדים הבולעות אותן.

היאור הוא הנילוס, מקור החיים של מצרים. לכן העלייה מן היאור מדגישה שהחלום נוגע ישירות לפרנסת הארץ.

כאשר פרעה מתעורר, רוחו נפעמת, כלומר הוא חרד ונרגש. הוא קורא לחרטומי מצרים, חכמי החצר והמכשפים המקצועיים של הממלכה, אך הם אינם מצליחים לתת לו פתרון מספק. בשלב זה שר המשקים מזכיר את יוסף, ופרעה מצווה להביאו.

הבדלי הנוסח בין החלום לדברי פרעה

הכתוב מציג תחילה את החלום כפי שפרעה חלם אותו, ואחר כך מציג את הדברים שפרעה מספר ליוסף. בין שני התיאורים יש הבדלים. זוהי דוגמה לסגנון החזרה עם שינויים, טכניקה מקראית שבה סיפור נמסר שוב בשינויי ניסוח כדי להפנות תשומת לב למשמעות. ההבדלים אינם מקריים; הם מזמינים את הקורא להשוות בין התיאורים ולהבין את חומרת המסר.

בדברי פרעה יש השמטות ותוספות. פרעה אינו מזכיר שהפרות הרעות עמדו לצד הפרות הבריאות על שפת היאור, פרט שהופיע בתיאור המקורי. כמו כן הוא מדגיש שלא ניכר על הפרות הרעות שנכנסו אל קרבן, ושמראיהן נשאר רע כבתחילה. שינויים אלה מבליטים את חומרת המסר: הרעב יהיה כבד עד שלא ייראה בו רושם של שפע.

פתרון יוסף: חלום אחד ותוכנית לשנות שפע ורעב

יוסף אינו מייחס לעצמו חכמה אישית. הוא משיב לפרעה במילים "בלעדי", ומיד אומר שאלוהים יענה את שלום פרעה. בכך הוא מציג ענווה דתית: האדם אינו מקור הפתרון, אלא הפתרון ניתן מאת אלוהים.

יוסף קובע: "חלום פרעה אחד הוא". אף שמדובר בשני חלומות, שניהם נושאים מסר אחד. שבע הפרות הטובות ושבע השיבולים הטובות הן שבע שנות שפע חקלאי. שבע הפרות הרעות ושבע השיבולים השדופות הן שבע שנות רעב שיבואו אחריהן.

יוסף קושר בין שנות השפע לשנות הרעב: השפע אינו עומד בפני עצמו, אלא נועד להכין את מצרים לאסון הבא. לכן הפתרון אינו רק פירוש סמלים, אלא הכנה מעשית לעתיד.

יוסף מסביר גם את כפילות החלום: הדבר נכון מעם האלוהים, והאלוהים ממהר לעשותו. כלומר הגזירה קבועה, וביצועה קרוב. בהמשך הוא מדגיש שהרעב יהיה כבד מאוד, עד שהשפע הקודם לא יורגש עוד.

התוכנית הכלכלית של יוסף

יוסף אינו מסתפק בפירוש החלום, אלא מציע מדיניות מעשית להצלת מצרים. הוא ממליץ לפרעה למנות איש נבון וחכם על ארץ מצרים, ולהקים מערך פיקוח לאיסוף מזון. המלצתו כוללת גם מינוי פקידים, כלומר מערך שלטוני שיבצע את האיסוף בפועל.

התוכנית כוללת שלושה עקרונות:

• גביית חמישית מיבול התבואה בשבע שנות השפע.
• אגירת התבואה במחסנים בערים, תחת פיקוח המלך.
• שמירת המזון כעתודה לשבע שנות הרעב, כדי שהארץ לא תיכרת ברעב.

המעבר מפתרון חלום להצעת ממשל מראה שיוסף אינו רק מפרש, אלא גם מנהיג מעשי. פרעה ועבדיו רואים בכך חכמה ראויה להנהגה.

המינוי למשנה למלך וסמלי השלטון

פרעה מכיר בכך שיוסף ניחן ברוח אלוהים, כלומר בהשראה אלוהית המעניקה חוכמה ויכולת הנהגה. הוא שואל אם יימצא איש כזה, וממנה את יוסף לאחראי על כל הממלכה. פרעה אומר ליוסף שיהיה על ביתו, שעל פיו יישק כל עמו, ושרק הכסא יהיה גדול ממנו. בכך יוסף נעשה משנה למלך.

המינוי מלווה בסמלי שלטון המבטאים את המעמד החדש:

• העברת טבעת פרעה, המסמכת סמכות חתימה ופקודה.
• הלבשת בגדי שש, בגדי פשתן יקרים המסמנים מעמד מלכותי.
• ענידת רביד זהב על הצוואר, עיטור של כבוד.
• הרכבה במרכבת המשנה, המרכבה השנייה למלך.
• קריאת "אברך" לפניו, תואר או קריאת כבוד.
• הענקת השם המצרי "צפנת פענח", שם חדש המבטא את תפקידו החדש.

סמלים אלה, ובהם שינוי הלבוש, ממשיכים את מוטיב הבגד ואת העלייה מן הבור אל השלטון.

משפחת יוסף ויישום התוכנית

במעמדו החדש, יוסף הוא בן שלושים שנה. פרעה נותן לו לאישה את אסנת בת פוטי פרע כהן און. במהלך שבע שנות השפע נולדים ליוסף שני בנים, ושמותיהם מבטאים את חוויותיו ואת תפיסתו האמונית.

הבן הראשון נקרא מנשה, מלשון שכחה, כי יוסף אומר שאלוהים השכיח ממנו את כל עמלו ואת בית אביו. הבן השני נקרא אפרים, מלשון פרייה, כי יוסף אומר שאלוהים הפריח אותו בארץ עוניו.

לאחר שבע שנות השפע באות שבע שנות הרעב. יוסף פותח את האוצרות ומוכר בר למצרים ולבאי הארצות. כך מתממש הפתרון שהציע: מצרים מצליחה לעמוד ברעב, ויוסף נעשה מפרנס לארצות רבות.